פיצויי פיטורים

חוק פיצויי פיטורים מגדיר את זכותו של עובד לקבלת פיצויי פיטורים (להלן – "פיצויים") בשל סיום עבודתו.
על פי החוק זכאי העובד לפיצויים במידה ופוטר על ידי מעבידו או במידה והתפטר בנסיבות המפורטות בחוק.

פיטורים

עובד שפוטר על ידי מעבידו זכאי לפיצויי פיטורים במידה והועסק במקום העבודה לפחות שנה אחת ברציפות.
היעדרות בשל הסיבות הבאות לא תחשב כפגיעה ברציפות בעבודה:

1. חופשה שנתית.
2. חופשה שלא בשכר בהסכמת המעביד.
3. שביתה או השבתה.
4. תאונה או מחלה.
5. ימי אבל.
6. הפסקה תוך ניתוק יחסי עובד מעביד, שאיננה עולה על 3 חודשים.

סעיף 3 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963, קובע כי:
"פיטורים סמוך לפני סוף שנת עבודה ראשונה, יראו אותם – אם לא הוכח היפוכו של דבר – כאילו נעשו מתוך כוונה להימנע מחובת תשלום פיצויי פיטורים ואין פיטורים כאלה פוגעים בזכות הפיצויים".

בפסיקה של בית הדין לעבודה נקבע כי פיטורים לאחר 11 חודשי עבודה יחשבו כפיטורים סמוך לפני סוף השנה, כאמור בסעיף 3 לחוק. סעיף 9 לחוק קובע כי עם תום חוזה שנחתם עם עובד לתקופה קצובה יראו את העובד כאילו פוטר אלא אם המעביד יציע לעובד לחדש את החוזה לפחות שלושה חודשים לפני תום החוזה. הוראה זו לא תחול על חוזה שנחתם עם עובד לביצוע משימה מוגדרת (מתמחה שהתקבל לעבודה לתקופת ההתמחות וכו').

בפסיקה של בית המשפט נקבע כי חוזה עם מעביד אחר לא יחשב חידוש חוזה אף אם המעביד גרם לכך שמעביד אחר יציע לעובד החוזה החדש.

התפטרות

על פי הוראות החוק, קיימות נסיבות בהן יראו התפטרות עובד כפיטורים לצורך זכאות לפיצויי פיטורים, כפורט להלן:

1. הרעה מוחשית בתנאי העבודה.

2. התפטרות כתוצאה ממצב בריאותי, שעל פי תנאי העבודה ובהתחשב בממצאים הרפואיים, תחשב כמוצדקת.

3. התפטרות של עובדת (ובנסיבות מסוימות בן זוגה) תוך 9 חודשים מיום שילדה (או מיום שאימצה ילד שטרם מלאו לו 13 שנה), וההתפטרות הנה לצורך טיפול בילוד/בילד המאומץ.

4. התפטרות עקב שהות של 60 יום לפחות במעון נשים מוכות.

5. התפטרות לרגל העתקת מקום מגורים בנסיבות הבאות:
א. לרגל נישואים, לישוב בישראל בו גר בן זוגו, המרוחק למעלה מ-40 ק"מ ממקום מגוריו הקודם ומרוחק ממקום העבודה מרחק גדול יותר מאשר מקום מגוריו הקודם.
ב. כתוצאה מגירושים מבן הזוג, לישוב המרוחק למעלה מ-40 ק"מ ממקום מגוריו הקודם.
ג. לרגל מעבר מישוב שאיננו ישוב חקלאי, לישוב חקלאי או מישוב שאיננו ישוב פיתוח, לישוב באזור פיתוח, וזאת על פי הכללים בתקנות.
ד. לרגל העברה בתפקיד של בן הזוג המשרת בשרות קבע בצבא או במשטרת ישראל ושרות בתי הסוהר, על פי הכללים בתקנות.

6. התפטרות סמוך לפני התגייסות לשרות סדיר, או שרות לאומי.

7. התפטרות של עובדת לאחר שהגיעה לגיל 60 ועובד לאחר שהגיע לגיל 65.

8. התפטרות של עובד בסמוך לפני התגייסותו למשטרת ישראל או לשירות בתי הסוהר ובתנאי ששרת לפחות 6 חודשים או ששירותו נפסק לפני חלוף 6 חודשים מאחר ונמצא בלתי מתאים או מסיבה המזכה אותו בפיצויים על פי החוק.

9. פטירה או פשיטת רגל של המעביד, ובמקרה של תאגיד, פרוק התאגיד.

10. פטירתו של העובד.

שיעור פיצויי הפיטורים

שיעור פיצויי הפיטורים הנו שכר חודש לכל שנת עבודה – לעובד במשכורת (עובד חודשי) ועבור תקופת ההעסקה מתאריך 1 באוגוסט 1983 גם לעובד יומי (עד 31 ביולי 1983 שבועיים לכל שנת עבודה).

שכר לחישוב פיצויי פיטורים

שכר המהווה בסיס לחשוב פיצויי פיטורים הנו שכר יסוד, תוספת ותק, תוספת יוקר המחיה, תוספת משפחה, תוספת מחלקתית או תוספת מקצועית.

בפסיקה של בתי המשפט לעבודה נקבע כי כל תוספת המשתלמת לעובד מבלי שתשלומה יהיה מותנה בתנאי או במצב, כך שאם אין מתקיים התנאי או משתנה המצב, חדל התשלום, יהווה חלק מהשכר לצורך פיצויי פיטורים. שווי שימוש הנזקף בשכרו של העובד לא יהווה רכיב שכר לצורך פיצויים אך במידה והמעביד "מגלם" את שווי השימוש, סכום הגילום יהווה חלק מהשכר לצורך תשלום פיצויים. לעובד שהועסק על פי שעות עבודה/ימי עבודה ושכרו השתנה מחודש לחודש, יחושב השכר החודשי לצורך תשלום פיצויי פיטורים על פי התעריף לשעה/יום בחודש ההעסקה האחרון כפול ממוצע שעות העבודה/ימי העבודה בשנים עשר החודשים האחרונים לעבודתו.

חישוב פיצויי פיטורים לעובד שחלה הפחתה בשכרו (שלא עקב שינוי היקף משרה), יתבצע על פי נסיבות ההפחתה כמפורט להלן:

1. במקרה של הפחתה זמנית – יחושבו פיצויי הפיטורים על פי השכר לפני ההפחתה.

2. במקרה של הפחתה קבועה – יחושבו פיצויי הפיטורים לשתי תקופות בנפרד:
לגבי התקופה לפני ההפחתה יחושבו פיצויי הפיטורים על פי השכר לפני ההפחתה.
לגבי התקופה שלאחר ההפחתה יחושבו פיצויי פיטורים על פי השכר המופחת.

עובד שחל שינוי בהיקף המשרה בו הועסק (גידול בהיקף המשרה או ירידה בהיקף המשרה) זכאי לפיצויי פיטורים על פי שכרו האחרון שאותו יש להתאים להיקף המשרה בכל אחת מתקופות ההעסקה – לדוגמא עובד שהועסק במשרה מלאה בשכר של 5,000 ש"ח לחודש ואחר כך בחצי משרה בשכר של 3,000 ש"ח זכאי לפיצויי פיטורים בסך 6,000 ש"ח לשנה בתקופה בה הועסק במשרה מלאה ולפיצויי פיטורים בסך 3,000 ש"ח לשנה בתקופה בה הועסק בחצי משרה.

עובד ששכרו נקבע בחלקו או כולו על פי כמות התוצרת או על פי פדיון (עמלות מכירה פרמיות על פי תפוקה אישית וכו'), יראו כשכר אחרון לצורך חישוב פיצויי הפיטורים את השכר הממוצע ב-12 חודשי העבודה האחרונים.

תקופת עבודה לצורך חישוב פיצויי פיטורים

במניין תקופת העבודה לצורך חישוב פיצויי הפיטורים, לא תכללנה התקופות הבאות:

1. שירות מילואים העודף על 120 יום.
2. חופשה ללא תשלום העולה על 14 יום בשנה, למעט חופשת לידה בגינה זכאית העובדת לדמי לידה.
3.תאונה או מחלה, למעט היעדרויות כאמור בגינן זכאי העובד לתשלום מכוח היותו עובד, על פי חוק, הסכם או נוהג, ובתנאי שההיעדרות לא תעלה על 30 יום בשנה עם זכות צבירה.

מועד לתשלום פיצויי פיטורים

המועד לתשלום פיצויי פיטורים הנו יום הפסקת יחסי עובד מעביד. במידה ובחוזה עבודה נקבעה זכות לפיצויי פיטורים העודפת על הזכות בחוק או בהסכם קיבוצי שחל על המעביד, מועד תשלומה יהיה כקבוע בחוזה העבודה.
אם הזכות לקבלת פיצויי פיטורים מותנת על פי החוק במילוי תנאי מצד העובד, יהיה מועד תשלום יום מילוי התנאי.

פיצויי הלנה

על פי חוק הגנת השכר, רואים פיצויי פיטורים כמולנים אם לא שולמו תוך 15 יום המועד הקבוע בחוק לתשלומם.
פיצויי הלנת פיצויי פיטורים הנם כמפורט להלן:
1. מ-16 ימי פיגור ועד 30 ימי פיגור – הפרשי הצמדה.
2. מהיום ה-31 ואילך – הפרשי הצמדה בתוספת 20% ריבית צמודה לחודש (הריבית מחושבת על סכום פיצויי הפיטורים בתוספת הפרשי ההצמדה).

הפרשי ההצמדה והריבית מחושבים מהמועד לתשלום פיצויי הפיטורים ועד יום התשלום בפועל.
מעביד המשלם פיצויי הפיטורים מתוך כספים שהופקדו בקופת גמל לפיצויים/ביטוח מנהלים לא יחשב כמלין פיצויי פיטורים אם הודיע לקופת הגמל /חברת הביטוח תוך 15 יום מהמועד לתשלום הפיצויים, כי הוא מסכים לתשלומם.
עובד הזכאי לפיצויי פיטורים שלא כתוצאה מפיטוריו על ידי המעביד, זכאי לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים רק במידה ופיצויי הפיטורים לא שולמו תוך 15 יום מהיום בו דרש בכתב מהמעביד את תשלום פיצויי הפיטורים תוך ציון העילה לדרישה זו.

שכר הכולל פיצויי פיטורים

מעביד יהיה פטור מתשלום פיצויי פיטורים במקרה וקיים הסכם בינו לבין העובד לפיו הפיצויים כלולים בשכר העבודה ומתקיימים התנאים הבאים:
1. אין הסכם קיבוצי החל על המעביד והעובד המחייב תשלום פיצויי פיטורים.
2. ההסכם אושר על ידי שר העבודה והרווחה.

תשלומים לקופת גמל/קרן פנסיה

תשלומי מעביד לקופה לתגמולים, קרן פנסיה ביטוח מנהלים וכו', לא יבואו במקום פיצויי פיטורים.
מעביד המשלם לעובד פיצויי פיטורים זכאי להשתמש בסכומים שנצברו כפיצויי פיטורים בשל הפקדות שבצע במהלך תקופת העבודה כתשלום על חשבון פיצויי הפיטורים להם זכאי העובד.

מכוח סמכותו על פי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, פרסם שר העבודה והרווחה "אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים".
על פי אישור זה התשלומים השוטפים של המעביד יהיו במקום תשלום פיצויי פיטורים במידה ומתקיימים התנאים הבאים:

תשלומי המעביד השוטפים הנם כמפורט להלן:

א. לקרן פנסיה – בשיעור 14.33% מהשכר או 12% מהשכר בתוספת 2.33% להשלמת פיצויים בקופת גמל לפיצויים או בקופת ביטוח על שם העובד. לא בצע המעביד תשלומים להשלמת הפיצויים יבואו תשלומיו במקום 72% מפיצויי הפיטורים של העובד.

ב. לקופת ביטוח – בשיעור 13.33% מהשכר בתוספת תשלומים בשיעור 2% מהשכר להבטחת הכנסה במקרה של אובדן כושר (ביטוח אובדן כושר) או תשלומים בשיעור נמוך לרכישת ביטוח אובדן כושר ובתנאי שיבטיחו פיצוי בשיעור 75% משכרו של העובד.
במידה והמעביד משלם לקופת הביטוח תשלומים בשיעור 11% בלבד בתוספת תשלומים לביטוח אובדן כושר כאמור, יבואו תשלומיו במקום 72% מפיצויי הפיטורים של העובד.

המעביד והעובד יחתמו תוך 3 חודשים מתחילת ביצוע תשלומי המעביד כאמור, על הסכם בכתב שבו תכללנה ההוראות הבאות:

א. העובד מסכים להסדר זה שיפורט בהסכם.

ב. המעביד ויתר מראש על זכותו לקבלת כספים ששלם לקרן הפנסיה או לקופת הביטוח למעט במקרים הבאים:
1. נשללה זכותו של העובד לקבלת פיצויים על פי פסק דין .
2. העובד משך כספים מקרן הפנסיה או קופת הביטוח שלא כתוצאה מפרישה לאחר גיל 60 ולא כתוצאה מנכות .