חוקי עבודה וחוקים אחרים כוללים הוראות האוסרות על מעסיק לפטר עובד/ת בנסיבות מסוימות.
להלן פרוט החוקים וההוראות הכלולות בהם בעניין זה:
שרות מילואים
חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) קובע כי חל איסור על מעסיק לפטר עובד בשל שירותו במילואים, בשל קריאתו לשירות מילואים או בשל שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירות השירות במילואים.
במקרה בו שירות המילואים עולה על יומיים רצופים, חל איסור על המעסיק לפטר את העובד גם בתקופה של 21 ימים לאחר תום שירות המילואים.
פיטורי עובד בשל סיבות אלה יראו כמבוטלים, אלא אם כן קבל המעסיק היתר מועדת התעסוקה והועדה תיתן היתר כאמור רק במקרה בו יוכיח המעסיק כי הפיטורים המבוקשים אינם בשל שירות המילואים.
התקופות בהן חל איסור לפטר את העובד, לרבות 21 הימים שלאחר תום שרות המילואים, לא יכללו במניין ימי ההודעה המוקדמת.
אי חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה של שנים עשר חודשים או יותר, או חוזה לתקופה הקצרה משנים עשר חודשים שהאריך חוזה קודם, יחשבו כפיטורים לעניין זה.
הריון ולידה
חוק עבודת נשים קובע את המועדים בהם חל איסור לפטר עובדת:
1. אין לפטר עובדת בהריון שעבדה אצל המעסיק ששה חודשים לפחות, אלא בהיתר מראש משר העבודה והרווחה. סיום חוזה עבודה לתקופה קצובה יחשב כפיטורים לעניין זה.
2. אין לפטר עובדת בתקופת חופשת הלידה ובתקופה של 45 יום לאחר חזרתה לעבודה ואין לתת לה בתקופות אלה הודעה על פיטוריה. תקופות אלה לא יכללו במניין ימי ההודעה המוקדמת.
3. אין לפטר עובדת בתקופת החופשה הנוספת ללא תשלום, לה זכאית העובדת מכוח החוק, או בתקופה של 45 יום לאחר חזרתה לעבודה בתום חופשה זו, אלא בהיתר משר העבודה והרווחה.
טיפולי הפריה ופוריות
חוק עבודת נשים קובע כי חל איסור על מעסיק לפטר עובדת העוברת טיפולי הפריה חוץ גופית או עובד ועובדת העוברים טיפולי פוריות, לקראת ילדם הראשון או השני.
האיסור חל לגבי ימי העדרם מעבודה לפי החוק לשם הטיפול, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור.
שר העבודה והרווחה רשאי להתיר הפיטורים על פי בקשת המעסיק, אך הוא לא יתיר זאת אם הפיטורים הם לדעתו בקשר עם היעדרות כאמור.
איסור הפיטורין אינו מותנה בוותק של העובד/ת במקום העבודה, אך הוא לא יחול על מעסיק, לגבי עובד או עובדת כאמור, שחלפו שנתיים מהיום הראשון להיעדרותם מהעבודה אצלו או באותו מקום עבודה, לשם ביצוע הטיפולים.
שהות במעון לנשים מוכות
חוק עבודת נשים קובע כי מעסיק לא יפטר עובדת השוהה במקלט לנשים מוכות בימי העדרה מעבודתה או במשך תקופה של 30 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, ולא ייתן הודעת פיטורים למועד החל בתקופות האמורות, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה.
שר העבודה והרווחה לא יתיר הפיטורים כאמור אם הפיטורים הם לדעתו בקשר לשהייה במקלט.