ככלל מומלץ עם תחילת כל שנת מס להתעדכן האם חלה עליכם החובה לנכות מס במקור מהתשלומים המשולמים לספקים ונותני השירותים שלכם. חבות זו נגזרת מהמחזור העסקי בשנת המס הקודמת ומהענף המסוים שבו הנכם עוסקים.
ניכוי במקור מדמי השכירות
החל מתאריך 1 באפריל, 1998 חלה חובת ניכוי מס במקור מתשלומים עבור דמי שכירות בעד מקרקעין שניתן לתבוע אותם כהוצאה ביצור הכנסה (שכר דירה לעסקים). מדובר בשכר דירה המשמשים בהשגת הכנסה ובכלל זה חנויות, מגרשים, מחסנים ומשרדים.
ניכוי המס יהיה 35% מדמי השכירות המשולמים – חובת הניכוי חלה על כל מי שמשלם דמי שכירות ללא קשר להיקף עסקים או הענף עליו הוא משויך. רק במקרה בו למקבל התשלום יש פטור מניכוי מס במקור מדמי שכירות או אישור על שיעור מס אחר, יש לנהוג על פי האישור.
שכר סופרים: כל המשלם עבור זכויות למיניהן ביצירות ספרותיות, אמנותיות ומוזיקליות כמשמעותן בחוק זכויות היוצרים, צריך לנכות מהתשלום מס בשיעור 50% או לקבל פטור או אישור על שיעור מס אחר ממקבל התשלום.
עבודות בניה והובלה: משלם שעיסוקו הוא בתחום עבודות הבניה והובלה רק עליו חלה החובה לנכות מס במקור בשיעור של 30% או לקבל אישור על פטור מניכוי מס עבור עבודות בניה והובלה.
עבודות בניה – חפירה, ביוב, סלילת כבישים, עבודות עפר ועבודות הקשורות בהכנה לבניה ובהשלמתה וכן שכירת ציוד המשמש לביצוע עבודות בניה.
תשלומי ביטוח לאומי
עצמאים ובעלי הכנסה שלא מעבודה זכאים לניכוי בשיעור 52% מדמי הביטוח הלאומי ששילמו במהלך שנת המס. התרת ההוצאות מבוססת על האישור השנתי המתקבל מהמוסד לביטוח לאומי.
האישור ניתן אך ורק בהתאם לדרישת המוסד ואינו כולל תשלומים ביתר ששולמו שלא בעקבות חיוב, לכן יש לדאוג להגדלת המקדמות באמצעות טופס מיוחד שיש להפנות למוסד לביטוח לאומי ולהעביר את התשלומים עד ה- 20 בדצמבר. משנת 1998 עובד עצמאי שהיקף עבודתו אינו מגיע ל 12 שעות לפחות בשבוע (שלא היה מבוטח עד שנת 1997) יימדד לפי גובה ההכנסות המושג מעבודה זו. כתוצאה מכך מבוטחים רוב העצמאיים – החלקיים (בעלי מקצועות חופשיים ואחרים) בביטוח לאומי וחייבים בתשלום דמי הביטוח. לפיכך נדרשו המבוטחים החדשים לשלם מקדמות על בסיס הכנסתם בשנים הקודמות בשנת המס 1998.
החזרת תקרות הביטוח הלאומי ומס הבריאות החל מתאריך 1.7.03 – החל מיום 1 ביולי 2003 הוחלט להחזיר את תקרות הגביה לדמי ביטוח לאומי. לפיכך, החל ממועד זה יקבעו שוב תקרות גבייה בגובה 5 פעמים השכר הממוצע לגבי כל סוגי דמי הביטוח, ולא יהיה צורך בהפרשות (הן של המעביד והן של העובד) בגין השכר העודף מעל כ- 35 אלף ש"ח בחודש.
יש לציין כי כמו במס הכנסה כך גם במוסד לביטוח לאומי החבות הסופית והמוחלטת נקבעת עם הגשת הדוח השנתי, לכן התשלומים החודשיים בגין דמי הביטוח הלאומי אינם אלא מקדמות והחישוב הסופי (דרישת תשלום או לחלופין החזר) יערכו על ידי המוסד לביטוח לאומי עם קליטת הדוח השנתי שהוגש למס הכנסה.
היטל על העסקת עובדים זרים החל מ-1.7.2003
במסגרת התכנית הכלכלית, נקבע בין השאר כי מעסיק של עובד זר יהיה חייב בתשלום היטל בשיעור של 8% מסך כל ההכנסה של עובד זר ששילם בשנת המס.
יצוין כי ההיטל אינו מחליף את האגרה השנתית שנדרשים מעסיקים לשלם עבור העסקת עובדים זרים. כמו כן, ההיטל לא ינוכה, במישרין או בעקיפין, מההכנסה של העובד הזר.
עובד זר כהגדרתו בחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) התשנ"א-1991, למעט כל אחד מאלה:
– עובד זר שפרק ו' לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה) התשנ"ה – 1994, חל עליו.
– עובד זר המועסק כדין בישראל שהוא אזרח במדינה הגובלת בישראל והיוצא את ישראל, בדרך כלל בתום יום העבודה, למקום מגוריו באותה מדינה.
– עובד זר המועסק כדין במתן טיפול סיעודי.
