הסכם קיבוצי כללי

הודעה מוקדמת על-פי הסכם קיבוצי כללי

דמי מחלה

עובד העובד חודש עבודה מלא זכאי ל- 1.5 ימי מחלה בחודש, עובד העובד חודש עבודה חלקי זכאי לחלק יחסי מאותם ימי המחלה שצוינו.
להלן טבלת חישוב דמי מחלה לעובד ע"פ אישור מחלה.

חופשה שנתית

לפי חוק חופשה שנתית, להלן טבלת זכאות לימי חופש לפי שנות וותק העובד:

* בימי החופשה נכלל יום מנוחה אחד לכל 7 ימי חופשה.

דמי הבראה

עובד זכאי לדמי הבראה רק לאחר שהשלים את שנת עבודתו הראשונה, עובדים במשרה חלקית יקבלו דמי הבראה באופן יחסי.
להלן פירוט ימי ההבראה לעובד על פי חוק:

מחיר ליום הבראה הינו 306 ש"ח.

הריון ולידה

עובדת שעבדה במשרה מלאה לפני הלידה רשאית להיעדר מהעבודה, מתום חופשת הלידה עד תום ארבעה חודשים מאותו יום, שעה אחת ביום, ללא ניכוי משכרה.

פיטורי עובדת בעת הריונה

פיטורי עובדת בהריון מותרים כל עוד לא מלאו ששה חודשים לעבודתה במקום העבודה. עובדת שכבר עברו ששה חודשים, מותר לפטרה אם לפיטורים אין כל קשר להריון (גניבה, סגירת המפעל וכו') וגם אז רק באישור מראש של משרד העבודה (המפקח האזורי על העבודה) שים לב: קודם מקבלים אישור ורק אחר כך מפטרים. העובדה שהמעביד לא ידע כלל על ההיריון בעת שהודיע על הפיטורים אינה פוטרת אותו מהחובה לקבל אישור ממשרד העבודה, אולם אי ידיעה זו יכולה לעזור בטענה כי הפיטורים נעשו שלא בקשר להריון.

שינוי חוק עבודת נשים

אסור לפטר עובדת שילדה גם במשך 45 ימים לאחר שובה מחופשת הלידה או החופשה ללא תשלום לאחר הלידה.
אסור לצמצם את משרתה של עובדת בהריון ומותר לעובדת בהריון אף אם היא בחודש חמישי ואילך לעבוד שעות נוספות (אך לא בשבת) אם היא מסכימה לכך בכתב ואם מציגה אישור מרופא מומחה כי הדבר מותר לה.

למעשה, אם החלטתם לפטר עובדת לאחר חופשת הלידה, יש להודיע לה, עם שובה לעבודה על פיטוריה לתאריך 45 יום לאחר שובה – כך ניתן לחסוך את תקופת ההודעה המוקדמת המגיעה לעובדת.

דמי לידה לגבר

התקבל תיקון לחוק עבודת נשים ולחוק הביטוח הלאומי, שעל פיו בן זוגה של היולדת הזכאית לדמי לידה, יוכל להחליפה בחופשת הלידה ולקבל חלק מדמי הלידה במקומה.
תחולת התיקון לחוק מיום 1 במאי 1998 ותוקפה שלוש שנים בלבד.

התנאים שעל פיהם יהיה זכאי גבר לדמי לידה:

1. זכאי לדמי לידה, מבוטח מעל גיל 18 שעובד שכיר או עצמאי: עובד שכיר, הזכאי לחופשת לידה מהמעביד ועובד עצמאי שעומד בהגדרת העובד העצמאי בחוק הביטוח הלאומי.
התקופה האפשרית שבה יוכל גבר לצאת לחופשת לידה היא התקופה שנותרה מתום ששת השבועות הראשונים שלאחר יום הלידה.

העובד השכיר זכאי לחופשת לידה מהמעביד אך ורק בהתקיים שלושה תנאים:

א. אשתו זכאית לחופשת לידה (בין שהיא שכירה ובין שהיא עצמאית).
ב. עבור אותה תקופה האישה מוותרת על זכותה בכתב.
ג. האישה לא נעדרת מעבודתה מכוח זכאותה לחופשת לידה, בתקופה הזו שבה הבעל בחופשת לידה, מכאן שאם האישה חולה או נמצאת בחופשה אין זה פוגע בזכאותו של הבעל.

2. המבוטח, שיוצא לחופשת הלידה ומעוניין לקבל דמי לידה אינו עובד כשכיר ואינו עוסק במשלח ידו בכל תקופת החופשה (מקביל לאישה שזכאית לדמי הלידה רק כאשר אינה עובדת).
3. המבוטח ובת זוגו מילאו שניהם תקופת אכשרה מלאה לזכאות לדמי לידה – שניהם עבדו כשכירים או עצמאים 10 חודשים מתוך 14 חודשים שקדמו ליום הקובע או 15 חודשים מתוך 22 חודשים לפני היום הקובע שהוא היום שבו הפסיקה האישה את עבודתה בהיותה בהריון.
4. כדי שהבעל יקבל דמי לידה, חייבת האישה להיות זכאית לדמי לידה באותה תקופה ולוותר עליה.

התקופות שבהן המבוטח לא זכאי להתחלף עם האישה:

1. תקופה של ששה שבועות רצופים שתחילתם ביום הלידה.
2. תקופה שבעדה שולמו לאישה דמי לידה.
3. תקופה הפחותה מ-21 ימים רצופים.

הארכת חופשת לידה ליולדת שהיא אושפזה או שיילודה אושפז

התיקון לחוק קובע כי יולדת, שיילודה אושפז במשך למעלה משבועיים במהלך חופשת הלידה תוכל להאריך את חופשת הלידה שלה עד ארבעה שבועות.
עד כה, כאשר היולדת או התינוק שלה, נזקקו לאשפוז של למעלה משבועיים במהלך חופשת הלידה, היולדת הייתה צריכה לבחור להאריך את חופשת הלידה עד תום האשפוז או לפצל אותה.

תיקון החוק מתקן מצב זה ומאפשר ליולדת, שהיא או תינוקה אושפזו, לפצל את חופשת הלידה וגם להאריכה, זאת בתנאי שמשך תקופת החופשה לא יעלה על ששה עשר השבועות הקבועים בחוק.
תנאי נוסף לפיצול: שלושה שבועות לפחות צריכים להיות סמוך לאחר הלידה ויתרת החופשה תחל במהלך תקופת האשפוז או עם סיומה.

יולדת אשר בחרה להאריך את חופשת הלידה, תמסור למעבידה הודעה לפחות ארבעה ימים לפני המועד שבו הייתה אמורה לשוב לעבודתה.

היעדרויות מותרות

1. עובדת העוברת טיפולי הפרייה חוץ גופית רשאית להיעדר מעבודתה אם אישור בכתב רופא המטפל בה כי הטיפול מחייב זאת ובלבד שהודיעה על כך למעבידה מראש.
2. היעדרות בגין שמירת הריון לא תפגע בזכויות התלויות בוותק העובדת.
3. היעדרות לאחר הפלה העולה על שבוע, מצריכה אישור רופא כי מצב בריאותה של העובדת בעקבות ההפלה מחייב היעדרות ממושכת יותר.
4. הזכות להיעדר שעה ביום לאחר הלידה נתונה רק לעובדת במשרה מלאה.
5. עובדת שעבדה עד תחילת חופשת הלידה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה 24 חודשים רצופים, זכאית לחופשה ללא תשלום כאמור.
6. זמן ההיעדרות בחופשה ללא תשלום לאחר חופשת הלידה לא יבוא במניין לגבי זכויות התלויות בוותק.

העסקת נוער בחופשות

בחופשה מותר להעסיק נוער מגיל 14. לכל נער ונערה חייב להיות פנקס עבודה, מלשכת העבודה, הכולל גם אישור רפואי. נער או נערה מוגבלים לעבודת 8 שעות ביום (אף אם המפעל עובד 9 שעות) ולא יותר מ-40 שעות בשבוע. אין להעסיקם בשעות נוספות, בלילה ובשבת. קיימות הגבלות רבות לעבודת נוער, כולל איסורים על העסקה בתהליכי יצור שונים. יש לזכור כי גם לגבי נוער קיימת חובת תשלום שכר מינימום (לפי הגיל) וכן חובת תשלום החזר נסיעות לעבודה.

עובד שהתפטר

יש לדרוש מעובד שהתפטר הודעה בכתב על התפטרותו ואם אינו נותן הודעה כזו, יש לשלוח אליו מכתב בנוסח "רשמנו לפנינו הודעתך מיום… על התפטרותך מהעבודה, שתיכנס לתוקף ביום…". עובדים רבים מתפטרים אך חוזרים בהם אחר כך או טוענים שפוטרו ומגישים תביעות נגד המעבידים. יצוין כי עובד שהתפטר אינו רשאי לחזור בו, אלא בהסכמת המעביד, אפילו אם הוא מתחרט לפני המועד לסיום העבודה.

תאונת דרכים לעובד

תאונה שאינה תאונת עבודה נחשבת לגבי שכיר כמחלה ועל המעביד לשלם דמי מחלה, אולם אם יש מי שחייב מבחינה חוקית לשלם עבור תקופת ההיעדרות, מתבטלת חובתו של המעביד.
במקרה של תאונת דרכים, פטור המעביד מלשלם דמי מחלה וכך גם במקרים של פגיעה בשירות צבאי או עקב פעילות חבלנית, פגיעה בפעילות ספורטיבית מאורגנת באגודת ספורט ועוד.

בכל מקרה של תאונה רצוי להתייעץ עמנו לפני התשלום.